לקוח של "פרטנר" גילה כי כרטיס האשראי שלו חויב בסכומים גבוהים, למרות הבטחות נציג השירות כי הוא לא יצטרך לשלם בכלל בשנה הראשונה לחוזה. השופט פסק פיצוי גבוה ואף המליץ להעביר את עניין זיוף החתימה לחקירת המשטרה.
באוקטובר 2010 הגיע נציג של חברת "פרטנר" לבית העסק של לקוח "סלקום", ושכנע אותו לעבור לפרטנר. הנציג הציג בפני הלקוח את פרטי העסקה בעל-פה, ואמר לו כי יקבל את החוזה המפורט בדואר.
לדברי הלקוח, הוא היה מעוניין בארבעה קווים, אולם הנציג הציע לו חבילת מוצרים ושירותים רחבה בהרבה משביקש, והוסכם כי התשלום החודשי יסתכם בסך של 1,200 שקל לחודש. עוד הוסכם לטענתו, כי בשנה הראשונה יזכה בפטור מלא מתשלום, וכי פרטנר תישא בקנס לסלקום עקב ביטול החוזה עמה.
לכתבות נוספות בנושא:
הלקוח הוסיף, כי בתקופה שלאחר מכן "דחף" לו הנציג מכשירים נוספים "בחינם", כחלק מההטבות שמגיעות לו, אך בפועל הוא חויב על המכשירים.
בתביעה שהגיש נגד פרטנר לבית משפט השלום בירושלים, הלקוח טען כי הוא הופתע לגלות שכרטיס האשראי שלו מחויב מדי חודש בסכומים גבוהים בהרבה מאלה שהוצגו בפניו, ודרש לקבל לידיו את החוזה.
לאחר פניות רבות, הוא קיבל לידיו שני חוזים נפרדים, שאחד מהם נכתב כחמישה שבועות לאחר הפגישה שלו עם הנציג. בנוסף, הוא גילה כי חתימתו היחידה על הפד האלקטרוני מול הנציג הועתקה על גבי ההסכם המקורי 11 פעמים נוספות, וכי חתימתו על ההסכם השני – שמעולם לא ראה - זויפה.
הלקוח טען כי בנוסף לחיובים המוגזמים, הסותרים לחלוטין את הבטחות הנציג, הוא חויב גם בקנסות יציאה על ידי סלקום שהסתכמו בלמעלה מ-9,000 שקל. לבסוף לא נותרה ללקוח ברירה, והוא ביטל את אפשרות התשלום לפרטנר בכרטיס האשראי.
לטענת פרטנר, פרטי ותנאי ההתקשרות הוצגו ללקוח באופן הגון ומלא, ושני ההסכמים נובעים משתי התקשרויות שונות איתו.
פרטנר הגישה תביעה נגדית, בה טענה כי הלקוח נותר חייב לה 22,645 שקלים בעבור שירותי תקשורת שהזמין וקיבל.
בית המשפט הורה על מינוי מומחה לזיהוי כתב יד שקבע, שביססה את טענת של הלקוח שחתימתו על החוזה השני אכן זויפה.
חתימה לא מחייבת
השופט אלכסנדר רון קבע, כי גרסת הנציג של פרטנר בקשר לחוזה הראשון לא הייתה אמינה, והעדיף דוקא את גרסת הלקוח לפיה הובטח לו שלא יחויב בכלל בשנה הראשונה, והחיוב החודשי יסתכם בכל מקרה ב-1,200 שקל.
השופט רון הוסיף, כי חתימה על פד אלקטרוני שלא מציג כלל את המסמך היא חסרת כל ערך משפטי, ובודאי שלא נותנת תוקף להסכם שבו שוכפלה החתימה על גבי הסכם של 57 עמודים, ללא הוכחה שהמסמך הובא לידיעת החותם.
לגבי ההסכם השני קבע השופט, כי פרטנר מבקשת להסתמך על הסכם מזויף – בשביל להוכיח שהלקוח הסכים לרכוש ממנה את המכשירים בתשלום, והמליץ לצדדים להעביר את העניין לחקירת המשטרה.
לפיכך, השופט חייב את פרטנר להשיב ללקוח 48,628 שקלים בעבור הכספים ששילם לה בשנה הראשונה לחוזה, והסכומים ששילם כקנס יציאה לסלקום. בנוסף, פרטנר חויבה לשלם ללקוח פיצוי של 10,000 שקל בגין עגמת נפש בתוספת הוצאות משפט בסך 20,000 שקל.
*עו"ד ד"ר רוברט יעקב מטודי עוסק בדיני חוזים ומשפט אזרחי-מסחרי.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין